בדרך לפרס נובל בפיזיקה- תלמיד מבאר שבע זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית לפיזיקה.

הישג חסר תקדים ל-5 בוגרי תיכון מבאר שבע בתחרות בינלאומית בפיזיקה.
ה-5 לומדים במרכז אילן רמון למדע, השתתפו בתחרות לבני נוער "צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה" שמרכזה בוורשה בירת פולין. במקום הראשון בתחרות זכה אורן הלוי בוגר בית הספר תיכון רבין וארבעת הזוכים האחרים במקום השני והשלישי הם רמי אלכס, מאיה שור, דניאלה לוין ופרדריך שרמן, כולם תלמידי מקיף אמי"ת.מדובר בתחרות בינלאומית בה השתתפו 75 מדינות המיועדת לנוער שוחר מדע והיי-טק.
כל המשתתפים בתחרות נדרשו לשלוח את עבודתם למרכז העולמי היושב בפולין. חבר שופטים המורכב מבכירי הפיזיקאים בעולם, בדק את העבודות של כלל בני הנוער ובתום הבדיקה שנעשתה על פי קריטריונים, נשלחו ההודעות למדינות המשתתפות ובה רשימת הזוכים.
בתחילת השבוע הגיעו התוצאות לידיו של מנהל מרכז אילן רמון, פרופ' ויקטור מלמוד, שהופתע לגלות את ההישג המרשים של הבאר-שבעים. מלמוד המורגל לזכיות של תלמידי המרכז (19 מתוך 24 עבודות שהגישו תלמידיו לאורך השנים, זכו לפרסים) הודה שהישג זה הוא מרשים ויוצא דופן.
לדבריו של פרופסור מלמוד, ההישג מביא את באר שבע למקום הראשון בעולם בהצלחת תלמידיו בנושא הפיזיקה, אף לפני ארצות הברית. הזוכה המאושר אורן הלוי , זכה במקום הראשון על הישגו בתחום הביו פיזיקה, במחקר על תאי D.N.A. הלוי, שסיים השנה את לימודיו התיכוניים, יקבל את הפרס בתחילת חודש נובמבר השנה בוורשה, לשם ייסע למשך חודש ימים, מתנה של המרכז העולמי לפיזיקה.
במהלך החודש, ייהנה הלוי, מטיול ברחבי פולין ומפגש עם בכירי הפיזיקאים בעולם וכן לפרס של 500 יורו.
אורן הלוי, זוכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית לנוער בפיזיקה, בוגר בית הספר התיכון "רבין" בבאר שבע:
אני לומד במקיף רבין, ייחודי לשנה שלי, מי שמגביר 5 מתמטיקה ואז חובה להגביר 5 פיזיקה. שמעתי את המורה מדברת עם תלמיד אחר בקשר לפרויקט. מה שאמרו בפרויקט זה בעצם בוחרים לך נושא, אתה לא בוחר אותו ואתה פשוט עובד עם חונך סטודנט. אז בחרו לי חקירת מולקולות DNA.
יש שני חלקים שמכניסים בתוך מולקולה של DNA שמוכנסים בעזרת לייזרים. יש סוג מסוים של גלים שקולטים אור באורך גל מסוים ופולטים אור באורך גל אחר. אורך הגל מיוצג על ידי צבע של אור. למעשה אנחנו מקרינים אור על המולקולה (שמוחדרים בתוכה שני החלקים) ואנחנו מקבלים סמן אחד שפולט אור אחד וסמן שני שפולט אור אחר. לפי הסמנים אנחנו יודעים מה המרחק בין החלקים שמצויים בתוך המולקולה. בנוסף אנחנו יכולים להשוות את כמות האור של שני החלקים וזה מאפשר לנו לדעת לא רק את המרחקים בין החלקים וגם אם המרחקים נשארים קבועים או לא, אם יש תזוזות של החלקים בתוך המולקולה. מבנה של DNA זה מין שני שרוכים כאלה שמסתלסלים ומחוברים ביניהם. יכול להיות מצב שצד אחד של DNA יהיה מנותק וזה יוצר מין זנב. בעצם מה שעשינו אפשר לנו להגיד אם יש זנב או לא במולקולה. כבר גילו את זה בעבר, איך לאמוד את המרחקים בין החלקים, אך ביצענו זאת בשיטה חדשנית ומדוייקת יותר.
אהבה לפיזיקה אולי באה מאבא שלי, הוא פיזיקאי, אבל בתחום אחר... אז לא בטוח... פשוט התחברתי. מוקדם מדי עבורי להגיד אם ארצה לעסוק בזה בעתיד.